גז"ד למטפלת בפעוטון ברמת השרון

פרטי האישום

1.         הנאשמת הורשעה על סמך הודאתה במסגרת הסדר טיעון, בביצוע העבירות המיוחסות לה בכתב האישום המתוקן הכולל ששה אישומים, בארבע עבירות של תקיפה סתם- לפי סעיף 379 לחוק העונשין, ובשתי עבירות של התעללות בחסר ישע- לפי סעיף  68ג' סיפא לחוק הנ"ל.

            לפי המפורט בפרק המבוא בכתב האישום, עבדה הנאשמת בשלש שנים עובר להגשת כתב אישום זה כמטפלת בפעוטון 'גן צעירון' ברמת השרון, בגן  ישנן 4 קבוצות ילדים וביניהן כיתת תינוקות המונה 13 פעוטות שגילם בין שנה עד שנתיים כאשר הנאשמת נמנתה על צוות העובדים בכיתת התינוקות, ובמסגרת עבודתה הוטל על הנאשמת לדאוג לצרכי מחייתם של אותם ילדים, לבריאותם, לחינוכם ולשלומם בשעת שהייתם במעון.

            במהלך 3 ימים תועדו מעשיה של הנאשמת במצלמה שהותקנה בגן, שלא בידיעתה (בין יום 30.12.07 ליום 1.1.08) ולפי הנטען הנאשמת התעללה במספר פעוטות ותקפה אותן בכך שמשכה בשערותיהן, סטרה להן, הניפה אותן באויר והטילה אותן על הרצפה.

2.         לפי המפורט באישום הראשון, באותם תאריכים, בעת שהוציאה הנאשמת את הפעוטות לחצר הגן, ביקשה היא מאחת הפעוטות(מ.פ.) לקום ולצאת מהחצר, אך זו לא מילאה את ההוראה, או אז תפסה אותה הנאשמת בזרועה, הניפה אותה באויר והטילה אותה על ישבנה בחצר הגן, וכתוצאה מכך החלה הפעוטה לבכות.

            לפי המפורט באישום השני, באותם תאריכים, בעת שהנאשמת השגיחה על הילדים בחצר, הכתה את ר.א בראשה ללא כל סיבה (ר.א היא תינוקת בת שנה ו-4 חודשים), ובהמשך משישבה הפעוטה עם גבה לנאשמת, זו משכה אותה בחולצתה והושיבה אותה בין רגליה תוך שהיא לוחצת את ראשה של הפעוטה ברגליה ומניעה את רגליה מצד לצד.

            בנוסף, נטען שבאותם תאריכים התעללה הנאשמת באותה פעוטה כאשר סטרה לה ללא כל סיבה בעת שזו היתה בחצר, וגם אז החלה הפעוטה לבכות, ובהמשך הניפה אותה בחוזקה באויר והטילה אותה על הרצפה על ישבנה בחצר הגן תוך שהנאשמת מתעלמת מבכיה של הפעוטה.

            לפי המפורט באישום השלישי, באותם תאריכים בעת שהנאשמת השגיחה על הפעוטות בחצר הגן, אכלה היא במשך זמן רב חטיף במבה אל מול פני הילדים שהתאוו לקבל מהחטיף כאשר הפעוט א.ב-ט ניצל רגע של חוסר תשומת לב של הנאשמת, לקח מידה במבה, וכשזו גילתה את הדבר היא הכתה אותו בפניו.

            לפי המפורט באישום הרביעי, באותם תאריכים, בעת שהנאשמת השגיחה על הפעוטות בחצר הגן, תפסה היא בפעוט  ב.ח.  (בן שנה ו-7 חודשים), הושיבה אותו ליד קיר מבנה הגן, ומשניסה זה לקום, דחפה אותו הנאשמת לכיוון קיר מבנה הגן.

            בנוסף, באותם תאריכים, משהחל הפעוט לבכות, היא קראה לו לשבת בין רגליה תוך שהיא מורה לו להפסיק לבכות, ומשלא חדל זה מבכיו, משכה הנאשמת בשערותיו תוך שהיא צועקת עליו.

            לפי המפורט באישום החמישי, באותם תאריכים, בעת שהנאשמת השגיחה על הפעוטות בחצר הגן, שהתה הפעוטה ל.ש בתוך מבנה הגן, הנאשמת נכנסה למבנה, תפסה את הפעוטה ביד ימין תוך שהיא מניפה אותה באויר ומוציאה אותה מחוץ למבנה הגן, שם היא הטילה אותה על הרצפה וכתוצאה מכך מעדה הפעוטה ופגעה בכסא שהיה בחצר הגן, ובהמשך היא אף משכה אותה באזנה בחוזקה.

            לפי המפורט באישום השישי, בתקופה הרלוונטית בעת שהנאשמת שהתה בחצר הגן והשגיחה על הפעוטות, תפסה פעוט בן כשנה ו-3 חודשים, הניפה אותו באויר, הטילה אותו על הרצפה תוך שהיא צועקת עליו 'לא לימדו אותך קצת לשבת'.

            בהמשך, היא הניפה אתו פעם נוספת באויר והטילה אתו על הרצפה.

טיעוני ב"כ הצדדים

3.         ב"כ המאשימה עו"ד גולדנברג, עתרה בהסכמת הסניגור לפצל את הטיעון לעונש באופן שבישיבה הראשונה שמעתי עדים מטעם הצדדים וקיבלתי ראיות בהסכמה (לרבות הדיסק שתיעד את מעשי הנאשמת במהלך אותם 3 ימים רלוונטיים),  בעוד שבדיון הנדחה שמעתי את טיעונם של ב"כ הצדדים עצמם.

            בטיעונה לעונש עתרה עו"ד גולדנברג להטיל על הנאשמת עונש חמור שיהיה בו כדי 'להחמיר' את רף הענישה המקובל בעבירות כגון אלה בהן הורשעה הנאשמת, כל זאת בשים לב לעובדה שמדובר מחד בתינוקות בני שנה עד שנתיים חסרי ישע ויכולת לדאוג לעצמם, רובם ככולם אינם מדברים, אינם יכולים למסור דיווח להוריהם על מה שקרה איתם, ומאידך בעובדה שמדובר במי שהיתה ממונה ואמונה על שמירת בטחונם ושלומם של הפעוטות, שמעלה באמון שניתן בה על ידי הורי אותם תינוקות, תקפה אותם והתעללה בהם ללא כל הצדקה.

            עו"ד גולדנברג ביקשה להדגיש את הקושי לאמוד את נזקי מעשי הנאשמת במקרה דנן, כל זאת בשים לב לעובדה שקורבנות האלימות לא יכלו ואינם יכולים לבטא את שעבר עליהם, בפני הוריהם, משום העובדה שמדובר בעוללים שמרביתם מסוגלים לתקשר באופן בסיסי ביותר אך לבטח לא באופן של פירוט המעשים הנוראים שבוצעו על ידי הנאשמת. עו"ד גולדנברג הוסיפה וטענה שרק תיעוד מעשיה של הנאשמת על ידי מצלמה שהוצבה על ידי תכנית כלבוטק היא שהביאה בסופו של דבר לחשיפת המעשים.

            התובעת ציינה שמדובר במעשים שקשה לאמוד את נזקיהם גם נוכח העובדה שלהערכת אנשי מקצוע כאשר מדובר באלימות כלפי קטין חסר ישע, יתכן ותוצאות האלימות כלפי אותו קטין ישפיעו עליו בחלוף שנים רבות, כך שמדובר בסיכון עתידי שלא ניתן להצביע עליו באופן מוחשי בשלב זה אך ניתן לשער שבבוא העת הוא יתן את אותותיו בנפגע.

            כמו כן ביקשה עו"ד גולדנברג לראות בחומרה את ריבוי מעשי האלימות שבוצעו על ידי הנאשמת, שלושה עשר במספר במהלך אותם שלושה ימים, כך שאין לדעת איך היא התנהגה אל אותם תינוקות בשאר ימות השנה כאשר מעשיה לא תועדו על ידי מצלמות, ועל כן ניתן לומר באופן וודאי שהיא יצרה אוירה של פחד ואימה בקרב התינוקות.

כן הפנתה התובעת לדברי ההורים של אותן תינוקות, שחלקם העיד בפני בית המשפט, פירטו אודות הנזק שנגרם לקטינים, התנהגותם המוזרה והלא טבעית של הקטינים באותה תקופה, החשש של אותם הורים מפני תוצאות הלוואי העתידיות של האלימות שנקטה כלפיהם הנאשמת.

עו"ד גולדנברג עתרה לבית המשפט שלא ליתן לנסיבותיה האישיות של הנאשמת משקל מכריע, ויש לדחות כל טיעון שנשמע על ידה בדבר היותה מטפלת מסורה ואוהבת כלפי אותם תינוקות שהיתה אחראית עליהם - שהרי מעשיה כפי שמשתקפים מהתיעוד, מעידים על מי שבליבו לא מעט אכזריות ורוע.